סקס על כוס קפה

נאנקתי ברכות כשהתמקמתי חזרה אל שולחני, הושטתי באדישות כדי לשפשף את אחד מהעגלים שלי.

“יותר מדי מסעות למעתיק פעם נוספת, ג’סיקה?” הבוס שלי שאל אותי באהדה בדרכה בעזרת יחד עם 1/3 כוס הקפה שלה.

נשמתי אנחה עמוקה והתחלתי להגיב, אבל היא כבר חזרה דרך דלת מקום העבודה שלה, ונתנה לה להתנדנד בעיקר כשהיא מתמקמת, ולגמה מהאספרסו שלה. ניערתי את ראשי והנחתי את השפשוף למטה אל אצבעות הרגליים הכואבות שלי. זה לא היה באשמתי, הם הקימו את מכונת ההעתק על צדה ארוכה של הקרקע – ולא אשמתה של דיאן היא הייתה זקוקה לעניינים שהועתקו מאה מופעים אחר הצהריים.

הייתי עוזרת של דיאן לא ממש שנה, בשאיפה החמישית שלי לאתר משימה עקבית בתחום הדיסציפלינה. הבוס הראשון שלי היה גבר מבוגר חביב, אבל התקף הלב הדו-ממדי שלו לחץ על פרישתו, ולא הייתה שום משימה אחרת פתוחה עבורי שלא הייתה מצריכה יניקה נוספת מכפי שהייתי נוטה לעשות. הבוס השני שלי ניסה לשכנע אותי שעוזרים כל הזמן עובדים עד שלוש בלילה לא מבינים אותי – לא אכפת לי שעות ארוכות. אין לי חיים בשבילם להתערב בכל מקרה. ובכל זאת, אם הייתי רוצה לצייר שמונה עשרה יום שבעה ימים בשבוע, אולי הייתי רוצה לעבור זמן רב לפקולטה למשפטים – שלאחר מכן לא הייתי מגן על משרות עוזרות תמורת שכר שטויות וללא ברכות. המשרות השלישית והרביעית … יפה, פחות נאמר על אלה, כך היה גבוה יותר.

ואז הגעתי לאלסין ולחברים, חברת רגולציה זעירה שהורכבה מדיאן אלסין ובן זוגה, הקשיש שתפקידה השתלט עליו. הוא התקרב לפנסיה, אולם ככל הנראה לא הצליח לחבב את בן זוגו כל כך הרבה דברים נוראיים – אז עורך דין צעיר ושאפתן שאולי ירצה להשתלט על התרגיל שלו תוך שהוא לא גורם לו לציורים להיות קשה מדי להתאים לו כמו כפפה.

לדיאן היו גם פרלגאלים שעבדו עבורה, עם זאת לא לעתים קרובות שמתי לב אליהם הרבה. הם עבדו על איזשהו קרקע אחרת במקום העבודה במקום בו עבדה חברת הרגולציה במקום העבודה שלה, ושיתפנו אותם עם שתי חברות אחרות כאלה, כך שבאופן הטוב ביותר הכרתי אותן כשמות במעטפות דואר בין משרדי.

דיאן אלזין עשתה לעצמה מוניטין כאשת מקצוע משפטית למשפטים בשנות התשעים העשרים ותחילת שנות השלושים המאוחרות שלה – כיום 40 שנה, היא התאמנה בעצם כנציגת סגל לחברות גדולות. היא עדיין מצמצמת הורה אוכף למדי באירועים הנדירים שלמעשה עברה להטלת פנים, אף על פי – רגליים גבוהות, בכושר, בלונדיניות, ארוכות, עיניים כחולות קרות – היא הופכת לתצלום של עורכת דין חסרת רחמים וכוסת דם.

אני חושב שהיא השתנתה ללא ספק לאישה הכי טובה, את עצמי – שקטה ופרטית בערך עצמה, עם זאת כל הזמן מורכבת, עם חיוך מאובזר. היא הפכה בנוסף לאחת הפרקליטים הבודדים שפגשתי שלא התייחסו לעוזריהם כאל עבדים – היא לא הייתה אחת מאותם סוגים סכריניים פירותיים. כשהיא ביקשה ממך לקרוא לה דיאן, זה לא היה מתנשא. כשהיא ביקשה שתשיג עבורה קפה, זה הפך בגלל שהיא לא הצליחה להשיג את זה בעצמה בינתיים, כשהיא נתקעת על שם ועידה או מגיעה באיחור של נתח ורוצה להזדרז ישירות לכינוס.

כמובן, דרך נקודה זו בקריירה שלי יחד איתה, קצת התחזקתי האומץ לקרוא לה כל דבר שהוא. אני מה שתקרא לטיפוס הביישני. מעט מאוד מכף רגל ועד ראש, שיער אדום קצר, עיניים ירוקות וגדולות, בכל אופן דרכים רבות מדי של נמשים לאורך נחיריי עבור נקבה בת עשרים ושמונה, ומסגרת עליה עבדתי קשה עם זאת נראה שהצליחה למשוך עניין נוח ביותר מחבר’ה נשואים. מבוגר ממני 1/4. האמת שלא הייתי בדייט עם ילד שראה את המכללה האמצעית לא הצליחה לעזור בזה מכל הבחינות. אפילו לא יכולתי לנצל את זה, בזעקתי בקול רם – ראיתי שהייתי הומוסקסואל בגלל שבעבר הייתי בן שש עשרה, כשהבנתי שהפנטזיות האוננות שלי לא דאגו לילד די הרבה זמן ולא כנראה בקרוב. לא לקח תאריכים רבים עם נשים כדי לאטום דברים גדולים או פחות באבן בשבילי. עם זאת היה לי פעם מזל – הגעתי לכאן באוניברסיטה, החברים שלי היו תומכים, אמי נראתה הקלה כי סוף סוף גיליתי את זה, והתגובה של אבי כללה חתיכת המלצה אחת: “פשוט אל תשכח, מותק, בחורה עשויה להיות כמו הרבה זין כמו כל גבר. ” תודה אבא, עם זאת, המלצה לא רעה.

דיאן, לעומת זאת, הייתה גרושה, אם כי ידעתי מעט על אורח חייה באותה הכרה. יכול להיות ששמעתי משהו על פרופסור למשפטים, אבל היא הייתה גרושה במשך שנים, ובמציאות לא דיברה איתי על אורח חיי האהבה שלה. היא הייתה אחת מאותם אנשים שסיימת לספר את סיפור קיומך שאחריו מבינה שהיא לא הצהירה על עצמה מרכיב.

נכון להיום, הזמן שלי לרוץ עבורה היה מורכב לחלוטין מגרסאות באתר

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Scroll to Top